החלטה בתיק ד"מ 17567-09-12

1. בפניי בקשת הנתבעת 1 לדחיית התביעה על הסף מפאת העדר סמכות עניינית בשל הסדר של בוררות הקיים בין הצדדים מכוח סעיף 10 לחוק הספורט, תשמ"ח-1988 (להלן - חוק הספורט).

2. התובע הועסק אצל הנתבעת כשחקן כדורגל מן המניין, בהתאם להסכם לתקופה קצובה שנחתם ביום 1.9.10. התובע הועסק שמונה חודשים והשלים את התקופה הקצובה על פי ההסכם. שכרו החודשי של התובע נקבע על 3,500 ש"ח. במסגרת כתב התביעה, עתר התובע לחייב את הנתבעת בשכר מולן, פדיון חופשה ופיצוי בגין העדר הפרשה לפנסיה.

3. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה על הסף בטענה כי חוק הספורט מאפשר יצירת הסדר של שיפוט פנימי בלעדי להתאחדות הספורט או לאגוד ספורט בעניינים שנקבעו בתקנון והסדר שכזה קיים בתקנון ההתאחדות לכדורגל בישראל ומכוחו יש לברר את כל התביעות בין התובע לבין הנתבעת עצמו במסגרת שיפוט פנימי זה. לטענת הנתבעת, מדובר בבוררות חובה תקנונית מכח חוק המצדיקה סילוק התביעה בבית הדין על הסף.

דיון והכרעה

4. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת התובע, ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות ולבית דין זה הסמכות העניינית לדון בתובענה.

5. בתי הדין לעבודה הוסמכו בסמכות ייחודית לדון בתביעות בין עובד למעביד שעילתן ביחסי עובד ומעביד מכוח סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969. עם זאת, לפי סעיף 28 לחוק בית הדין לעבודה, ניתן למסור עניינים מסוימים ביחסי עבודה. מכח הוראה זו מכבדים בתי הדין לעבודה הליכי בוררות שהוסכמו בין צדדים או הסדרי שיפוט פנימיים הקיימים ביחסים שבין עובד למעבידו ובמקרים מתאימים מורים על עיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968.

6. למוסד הבוררות יש גבולות ולא כל עניין יועבר לבוררות. כך, סעיף 3 לחוק הבוררות קובע שאין תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים. הוראה זו עומדת ביסוד פסיקת בתי הדין לעבודה, ולפיה "סכסוך בין עובד ומעביד בדבר זכותו של עובד על פי אחד מחוקי המגן בתחום יחסי העבודה אינו יכול להימסר להכרעת בורר" (בג"צ 760/79 דיין נ' בית הדין הארצי לעבודה ; פ"ד ל"ד(3) 820, 824).

7. בעע 791/05 דורון כץ ואח' - רועי ספיר מיום (4.5.2006)-  (להלן: " פרשת כץ") עמד בית הדין הארצי לעבודה על הסמכות העניינית של בית הדין בכל הקשור לסכסוכים המתגלעים סביב תנאי העסקתם של בעלי תפקידים בקבוצות ספורט ועל תכליתו של חוק הספורט ומוסדות השיפוט של אגודות הספורט למיניהן בציינו:

"בחינת תכליתם של דיני העבודה וחקיקת המגן אל מול תכלית חוק הספורט, מוליכים בבירור למסקנה שהמקום הראוי לדון בזכויות עובדים מתחום המשפט המגן הוא בית הדין לעבודה ולא מוסדות השיפוט של אגודות הספורט. מסקנה זו אין בה כדי לגרוע מתפקידם החשוב של מוסדות השיפוט הפנימיים של אגודות הספורט הממשיכים להיות בעלי סמכות בתחומי פעילות רבים שמעבר למשפט העבודה המגן. לא יכול להיות ספק אפוא שב"התמודדות" בין סמכות השיפוט של בתי הדין לעבודה לבין סמכות השיפוט של מוסדות השיפוט הפנימיים של אגודי השיפוט, ידו של בית הדין לעבודה על העליונה בכל הקשור לבירור תביעות שמקורם במש פט העבודה המגן. זהו לא רק הדין המצוי על פי בחינת תכלית החקיקה וההלכה הפסוקה, אלא זה גם הדין הרצוי"

כב' השופט צור הוסיף כי:

"אין חולק על תוקפן המחייב של הוראות החוק והתקנונים שהותקנו מכוחו, אלא שהוראות אלה אינן יכולות לעמוד אל מול זכויות הנתונות לעובד במשפט העבודה המגן כלפי מעסיקו. לא מתקבל על הדעת שזכויות קוגנטיות עליהן לא ניתן להתגבר בהסכמה ואשר לגביהן מסורה סמכות שיפוט ייחודית לבתי הדין לעבודה יתבררו במסגרת של "מוסד לבוררות" פנימי של איגוד ספורט זה או אחר. לא זו בלבד שמוסד השיפוט הפנימי נועד- בעיקרו ומעצם טיבו - לעסוק בסכסוכים מקצועיים הנוגעים לענף ספורט מסוים, אלא שאנשיו אינם שופטים ואין להם כישורים מקצועיים לדון בזכויות קוגנטיות מתחום משפט העבודה שלא לדבר על כלים דיוניים מתאימים לבירור זכויות אלה".

8. עניינה של התביעה שלפנינו היא תשלום שכר, חופשה ופיצוי בגין העדר הפרשה לפנסיה שהם בגדר "זכויות קוגנטיות" משכך, ולאור ההלכה בפרשת כץ, אין המדובר בעניינים הנתונים לסמכותו של מוסד בוררות כזה או אחר.

9. עוד נוסיף כי בבר"ע 575/09 מועדון הכדורגל הפועל ירושלים ואח'- רונן שוויג ו-4 אח' (מיום 15.12.09)  עמדה כב' סגנית הנשיא (כתוארה אז) השופטת נילי ארד על הבוררות בכל הקשור לזכויות מגן בציינה:

"ככלל, זכויות מכוח משפט העבודה המגן אינן בנות בוררות (ראו: עע 163/06 שרה אכשטיין - איגוד ערים לכבאות חולון, בת ים, אזור בע"מ טרם פורסם, (ניתן ביום 1.7.2008). יצוין, כי לא מכבר נדחתה עתירה שהופנתה נגד פסיקת בית הדין הארצי, ובה קבע בית המשפט הגבוה לצדק כי באותה פרשה "בניגוד לטענת העותר, בית הדין הארצי לא קבע בענייננו הלכה חדשה או סטה מן ההלכה לפיה אין להעביר סכסוך בדבר זכותו של עובד על-פי חוקי המגן להכרעת בורר". (בג"צ 8222/09 הרב דוד אלבז - בית הדין הארצי לעבודה, טרם פורסם, ניתן ביום 6.12.2009).

10. יצוין כי הלכה פסוקה היא שאף אם חלק מרכיבי התביעה עשויים להיות בני בוררות, כבר נפסק כי ישנה הצדקה שלא להעביר עניינים אלה לבוררות כדי למנוע דיון מפוצל בין שתי רשויות שיפוטיות שונות, מצב הפוגם ביעילות הדיון בתביעה, זאת גם אם רוב רכיבי התביעה הם בני בוררות. (ע"ע 73/08 יהלומי מסיקה צ'ינו ובניו - עראקי יעל, ניתן ביום 14.9.2009, טרם פורסם).

11. למעלה מן הצורך נאמר כי מעיון בסעיף 2 לתקנון המוסד לבוררות של התאחדות הכדורגל בישראל, שעותק ממנו צורף לבקשה לסילוק על הסף,  עולה כי נושא זכויות סוציאליות מכח חוקי המגן, לא צוין מפורשות במסגרת נושאי הבוררות. לפיכך, ספק אם עניינים אלה מנויים על הנושאים בני הבוררות על פי תקנון ההתאחדות.

סיכום

12. הבקשה לדחיית התביעה על הסף נדחית..

13. כתב הגנה יוגש בתוך 15 ימים, או אז תקבע המזכירות את התיק לגישור.